האם חלב ומוצריו “טובים” לעצמות

האם חלב ומוצרי “טובים” לעצמות?

במאמר זה אטען שחלב ומוצריו לא רק שאינם מגינים על העצמות מפני ירידת מסת העצם, אלא שיתכן ויש ביכולתם לגרום לנזק לעצמות. האפשרות שחלב ומוצריו מגנים מפני אוסטאופורוזיס היא אומנם מיתוס עתיק ומושרש היטב, אך באמצעות חומר מדעי משמעותי אערער על אמיתותו המדעית.
העדות המערערת הראשונה באה מהעובדה האפידמיולוגית ששיעורי האוסטאופורוזיס (הנמדדים לפי שיעורי שברי צוואר הירך באוכלוסיות שונות) גבוהים ביותר במדינות שצורכות את הכמות הגבוהה ביותר של חלב ומוצריו (ונמוכים ביותר במדינות שצורכות את הכמויות הנמוכות ביותר של חלב ומוצריו או שאינן צורכות קבוצת מזון זו בכלל, אם עקב עוני וחסר אמצעי קירור או מפאת שיעורים גבוהים של אי סבילות ללקטוז (Lactose Intolerance) באוכלוסיות אלה, שלא מאפשר להן לצרוך חלב ומוצריו. (18)

ציטוט מתוך ספרם של W.Willet, L.Giovannucci שהם מהחוקרים/רופאים/אפידמיולוגים החשובים בעולם – כפי שהופיע ב -Scientific American:

 But the highest rates of fructures are found in countries with high dairy consumption, and large pros:pective studies have not shown a lower risk of fructures among those who eat plenty of dairy products

מחקר חשוב מהרווארד על 72,000 נשים קובע ש (27):

(Neither milk not a high-calcium diet appears to reduce risk for hip fructures”.(DK

במאמר סקירה שבדק את המחקרים הבודקים את הקשר בין בריאות העצם ומוצרי חלב (13)

“Of the few stronger-evidence studies of dairy foods and bone health, most had outcomes that were not significant”

במחקר שיצא מתוך מחקר פרמינגהם, נמצא שקבוצת המזון המייצרת צפיפות עצם גבוהה ביותר היא קבוצת הפירות והירקות ולא קבוצת המזונות מהחי הכוללת מוצרי חלב. (29)

כל העוסקים במאזן המינרלים בגוף, ובראשם נפרולוגים, יודעים שככל שאדם צורך יותר חלבון, בעיקר חלבון מן החי, כך הוא מפריש יותר סידן בשתן, סידן הנלקח מהעצמות. אם מצב זה נמשך לאורך זמן, מקבלים מאזן סידן שלילי כרוני, היכול להאיץ את התהליך האוסטאופורוטי. כמובן שחלב ומוצריו מהווים מקור חשוב לחלבון מן החי בתזונה הישראלית ומכאן הסכנה שמהווה קבוצה זו לנשות ישראל. (2, 14,13,10,9, 19, 20- 24, 26, 28, 29).
ציטוט מתוך Textbook בתזונה – Modern Nutrition in Health & Disease
בפרק על אוסטאופורוזיס בעמוד 1360 של מהדורה משנת 1999 (2):

The average protein intake in many industrialized countries is at least 50% above recommended levels. Excess. protein intake has been proposed as a reason for the high incidence of osteoporosis in such populations despite moderate to high average calcium intakes. The proposed mechanism is the calciuric effect of protein. Over a wide range of protein intake, an average increase in dietary protein of 1 gram results in the loss of an additional 1 mg of calcium in the urine. The effect of protein is rapid and is not balanced by a change in calcium absorbtion

מוסיף על כך Textbook ברפואה פנימית(3) בפרק על אוסטאופורוזיס:

Another factor implicated in bone loss is the possibility that excessive acid intake, particularly in the form of high-protein diets, results in “dissolution” of bone in an attempt to buffer the extra acid

ד”ר ערן דולב מדווח על כנס בנושא אוסטאופורוזיסשהתקיים בסין (25):
“התברר, כי על אף שתזונת העם הסיני איננה מכילה תוצרי חלב בכלל, הרי ששכיחות השברים בעצם הירך באוכלוסיה הקשישה הסינית היא כמחצית מזו שבאוכלוסיות מקבילות במערב”.
בעיית צריכת החלבון מחלב ומוצריו מחמירה לאור ההעדפה של מוצרי חלב עניים בשומן (עקב השומן הרווי המעלה סיכון למחלות לב וכלי דם). תרומת החלבון עולה באופן יחסי כך שאנו מקבלים חרב פיפיות. אם צורכים מוצרי חלב עניים בשומן (ולכן עשירים בחלבון), נפגעות העצמות, ואם את העתירי שומן, אנו מסכנים את הלב.
היבט נוסף המטיל צל על קבוצת מזון זו (חלב ומוצריו) היא העובדה שהיא קבוצת המזון העשירה ביותר בזרחן מכל קבוצות המזון. ככל שהיחס בין זרחן לסידן גבוה יותר, כך מאזן הסידן הופך שלילי יותר (2,9,10).

Increased phosphorus has an opposing effect on calcium balance … A diet high in phosphorus and low in calcium produced an increase in PTH secretion. If extended over a long period of time, it is suspected that this common dietary pattern could lead to unavorable bone balance, but this has not been demonstrated

W.Willet & Stampfer MJ מזכירים במאמרם (4) שצריכת חלב ומוצריו מעלים סיכון לסרטן הערמונית והשחלות ולכן לדעתם עדיף לקבל סידן ממקורות אחרים, בכללם תוספים. דרכים זולות יותר ונטולות הסיכונים הכרוכים בצריכת חלב ומוצריו:

What is more, we cannot assume that high dairy consumption issafe: in several studies, men who consumed large amounts of dairy products experienced an increased risk of prostate cancer, and in some studies, women with high intakeshad elevated rates of ovarian cancer …

בשיטות התזונה המאפיינות אוכלוסיות על פני כדור הארץ המאריכות חיים והשומרות על בריאות אופטימלית, למוצרי חלב מקום קטן עד זניח. בתזונה ים תיכונית, המשפיעה העיקרית על הפירמידה החדשה המוצעת בימים אלו ע”י הרופאים האפידמיולוגיים Willet WC, Stampfer MJ מומלץ על שימוש מועט בחלב ומוצריו. (5, 6)
“מוצרי חלב, בעיקר יוגורט וגבינות, במינון נמוך עד בינוני”.
מוצרי חלב בתזונה ים תיכונית מגיעים ממגוון בעלי חיים: עיזים, כבשים, בופאלו, פרה וגמל. עקב בעיה עם קירור ומזג האוויר החם, החלב נשמר וניצרך בצורת יוגורט וגבינה. גרוד כמויות קטנות של גבינה עתירת שומן בעלת טעם עשיר על פני הפסטה – דוגמה קלאסית לשימוש במוצרי חלב בתזונה הים תיכונית.
באוקינאווה, האי הדרומי של יפן, שם תוחלת החיים הארוכה בעולם ושיעורי מחלות לב, סרטן, ואוסטאופורוזיס מהנמוכים בעולם (7,11,12), חלב למעשה כמעט ואינו קיים. מזונות עתירי סידן מהווים 2% (שני אחוזים) מהדיאטה באוקינאווה והם מורכבים מאצות ומוצרי חלב. בארה”ב, הממוקמת במקום ה-18 בתוחלת החיים העולמית ושיעורי אוסטאופורוזיס כפולים, חלב ומוצריו תופסים 23% מסך התזונה. באוקינאווה מוצאים את קבוצת בני המאה (Centanarians) הגדולה ביותר בעולם (8).
בסין שיעורי האוסטאופורוזיס הם סביב מחצית מהשיעורים בארה”ב. צריכה הסידן שם היא כמחצית מזו הנצרכת בארה”ב. בארה”ב צורכים ב-50% יותר חלבון בהשוואה לסין. חשוב עוד יותר (מנקודת מבטן של העצמות) ש-70% מהחלבון הנצרך בארה”ב הוא חלבון מן החי (70 גרם מתוך 95 גרם) בעוד שרק 10% מהחלבון הנצרך בסין מגיע מעולם החי (7 גרם מתוך 64). חלב ומוצריו אינם מוכרים ואינם נצרכים כמעט לחלוטין בסין הכפרית, שם נערך המחקר המצוין לעיל (15).
בדרום אפריקה, שברים בצוואר הירך בקרב נשים שחורות מאזורים כפריים נדיר. גם בקרב שחורות הגרות בערים השיעורים נמוכים, כעשירית משיעורי השברים בקרב לבנות (16). עליונות זו נשמרת למרות צריכת סידן נמוכה, אובדן סידן בהריונות הרבים והנקות ממושכות. באוכלוסיה זו, צריכה נמוכה של חלבון ופעילות גופנית גבוהה תורמים להגנה על העצמות (17).
מכל מוצג לעיל, נראה שחובת ההוכחה לגבי תרומת חלב ומוצריו לבריאות העצם נופלת על התומכים בצריכת קבוצה זו ולא על המטילים ספק ביעילותה לבריאותה עצם ולבריאותם של בני אדם בכלל.

מחבר: ד”ר דן קרת, ND MD
ד”ר דן קרת סיים בהצטיינות בית ספר לרפואה שליד הטכניון בחיפה ודוקטור לרפואה נטורופתית מאוניברסיטת בסטיר בארה”ב, עובד בשירותי רפואה משלימה במרכז רפואי אסף הרופא, מרכז המגמה לנטורופתיה בבית ספר לרפואה משלימה במדיקולג’, מנחה מ- 1994 קבוצות תמיכה למבריאי לב לפי שיטתו של דוקטור דין אורניש.

:References
1. . W.Willet, L. Giovannucci. Eat, drink and be healthy. The Harvard Medical school guide to healthy eating. Pub. Simon & Schuster, 2001
2. Shils ME, Olson JA, Shike M, Ross AC. Modern Nutrition in Health & Disease. Williams &.Willkins 9th edi. 1998. p. 1360
3. Harrison’s Principles of Internal Medicine . McGraw Hill, 10th edi Chapter on Osteoporosis. p. 1950.
4. Willet WC, Stampfer MJ. Rebuilding the Food Pyramid. Scientific American, January 2003 , pp. 52-59.
5. Trichopoulou A et al. Adherence to a Mediterranean diet and Survival in a greek population. N Engl J Med 2003; 348:2599-2608, Jun 26, 2003
6. Willet WC et al. Mediterranean diet pyramid: a cultural model for healthy eating. Am J Clin Nutr 1995;61: suppl: 1402s-1406s.
7. World Health Organization 1996.
8. The Okinawa way, Bradley Willcox , Craig Willcox , & Makoto Suzuki. 2001. Penguin Books. P. 71 (from the chapter – The Healthiest Diet in the World
9. Van Beresteijn EC, Brussaard JH, van Schaik M. Relationship between the calcium-to-protein ratio in milk and the urinary calcium excretion in healthy adults–a controlled crossover study. Am J Clin Nutr. 1990 Jul;52(1):142-6.
10. Draper HH, Scythes CA. Calcium, phosphorus, and osteoporosis. Fed Proc. 1981 Jul;40(9):2434-8.
11. Ross PD, Norimatsu H., Davis JW et al. A comparison of hip fracture incidence among native japanese, japanese americans, and american caucasians. Am J Epidemiol 1991;133:801-9.
12. Suzuki MI, Ashitomi M, Akisaka, et al. Bone density of banks’and flight companies’ health workers in Okinawa. Minzoku Eisei 1997;63(3):166-72.
13. Weinsier R, Ksumdieck CL. Dairy foods and bone health:Examination of the evidence. Am J Clin Nutr 2000;72:681-89
14. Heaney RP. Protein intake and calcium economy. J Am Diet Assoc 1993;93(11):1259-60.
15. Campbell T. C., Junshi Chen. Diet and Chronic Degenerative Diseases. in Western Diseases, their dieatry prevention & revesibility. Edited by Dr. Dennis Burkitt. Pp 80-87.
16. Solomon L. Bone density in ageing caucasian and African populations. Lancet 1979;!!:1326-1330.
17. Walker A, Labadarios D, Glatthaar I. Diet-related disease patterns in south african interethnic populations. in Western Diseases, their dieatry prevention & revesibility. Edited by Dr. Dennis Burkitt. Pp 32, 59.
18. Abelow BJ, Holford TR, In sogna KL. Cross –cultural associationbetween dietary animal protein and hip fracture: a hypothesis. Calcif Tissue Int 1992;50:14-18.
19. Kerstetter JE, Allen LH. Dietary protein increases urinary calcium. J Nutr 1990;120:134-136.
20. Ellis f, et al. Incidence of osteoporosis in vegetarians and omnivores. Am J Clin
Nutr 1972;25: 55-58
21. . Marsh A et al. Bone mineral mass in adult lacto-ovo-vegetarians and omnivorous
adults. Am J Clin Nutr1983;37:453-456.
22. LicataA et al. Acute effects of dietary protein on calcium metabolism in patients
with osteoporosis. J geron 1981;36:14-19.
23. Cooper C. Dietary protein intake and bone mass in women. Calc Tissue Int 1996;58:320-325.
24. Pizzorno & Murray. Textbook of Natural Medicine. Churchill Livingstone 2nd Edition. Chapter on Osteoporosis. Pp.
25. ערן דולב. הכינוס הבינלאומי הראשון בנושא אוסטאופורוזיסומחלות עצם מטבוליות. הרפואה 1992, כרך 123, חוברת י”ב, עמ’ 565.
26. Kerstetter JE, O’Brien KO, Insogna KL. Dietary protein, calcium metabolism, and skeletal homeostasis revisited. Am J Clin Nutr. 2003 Sep;78(3 Suppl):584S-592S.
27. Diane Feskanich, Walter C Willett and Graham A Colditz . Calcium, vitamin D, milk consumption, and hip fractures: a prospective study among postmenopausal women. American Journal of Clinical Nutrition, Vol. 77, No. 2, 504-511, February 2003.
28. Susan A New, Helen M MacDonald, Marion K Campbell, James C Martin, Mark J Garton, Simon P Robins and David M Reid . Lower estimates of net endogenous noncarbonic acid production are positively associated with indexes of bone health in premenopausal and perimenopausal women. American Journal of Clinical Nutrition, Vol. 79, No. 1, 131-138, January 2004.Conclusions: These novel findings provide evidence of a positive link between a ratio of lower protein to higher potassium dietary intake (ie, less dietary acid) and skeletal integrity.
29.Katherine L Tucker, Honglei Chen, Marian T Hannan, L Adrienne Cupples, Peter WF Wilson, David Felson and Douglas P Kiel . Bone mineral density and dietary patterns in older adults: the Framingham Osteoporosis Study.Conclusions: Dietary pattern is associated with BMD. High fruit and vegetable intake appears to be protective in men. High candy consumption was associated with low BMD in both men and women. American Journal of Clinical Nutrition, Vol. 76, No. 1, 245-252, July2002.

© כל הזכויות שמורות לד”ר דני קרת. אין להעתיק או לשכפל תוכן מאמר זה ללא רשות.