אוסטאופורוזיס

אוסטאופורוזיס הינה מחלה מרכזית מבין מחלות הזקנה והניוון שהיו נדירות במאה הקודמת ועל אף התפתחות הרפואה והארכת תוחלת החיים של האוכלוסיה כיום, אנו מוצאים את עצמנו עומדים מתמודדים עימה.

הסיכוי שאשה בת 50 תפתח שבר על רקע אוסטאופורוזיס במשך חייה הוא 40% וכמחצית מכך לגבר.

לעצם יש שני תפקידים בגוף:
1. להוות משענת, לאפשר תנועתיות ולהגן על איברים פנימיים.
2. לשמש מחסן לסידן, זרחן, מגנזיום, נתרן ופחמן.

יחד עם זאת יש לזכור שהמינרלים הללו יועמדו תמיד לרשות הגוף כדי לסתור חומציות יתר ולהגן על הומיאוסטזיס (איזון) של הגוף. קיימים שלושה סוגי תאי עצם עיקריים והם: אוסטאובלסטים, אוסטאוקלסטים ואוסטאוציטים.  קיימים כל הזמן תהליכי בניה והרס שמתרחשים בעצם, ועל-ידי כך כך היא מתחדשת. האוסטאוקלסטים מפרקים את העצם והאוסטאובלסטים בונים את העצם ע”י מילוי החללים בחומר שנקרא אוסטיאוציט. בשלב זה חלה מינרליזציה של האוסטאוציט. בילדות ובבגרות יש יותר בניה של העצם מהרס. בגיל 25 לערך יש התייצבות, ובגיל 35 לערך מתחילה ירידה. של 1%-%½ לשנה. בגיל המעבר, בגלל ירידת רמת האסטרוגן בדם, יש יותר פעילות של אוסטאוקלסטים (תאי פירוק עצם) ותאי הבניה אינם מדביקים את הקצב. לכן בתקופה של 5 שנים אשה עלולה לאבד 2-5% מהעצם. סך הכל נשים עלולות לאבד בין 10% ל-50% מצפיפות העצם.

המלה אוסטאופורוזיס מורכבת משתי מילים: אוסטאו – עצם, ופורוזיס – פריכיות (של העצם).
תהליך דלדול העצם מתרכז בעיקר באגן, בעמוד השדרה, בשרשי כפות הידיים, בכתפיים ובצלעות. את צפיפות עצם ניתן לבדוק בבדיקה ע”י סורק בשיטת DEXAA.

בבדיקת צפיפות עצם בודקים כמה מסה של רקמת העצם נמצאת בשלד המרכזי (עמוד שדרה ואגן) וההיקפי (אמה). הבדיקה אינה חושפת לקרינה במידה משמעותית.

קיימים בשוק גם מספר מכשירי אולטרסאונד המודדים תכונות פיזיקליות של מעבר גלי על-קול בעצמות פריפריות.
מדד ה-BMD Bone Mineral Density)) שמתקבל בבדיקת ה-DEXA מושווה לערך הממוצע באוכלוסיית הייחוס מאותו מיגזר.

ארגון הבריאות העולמי קבע את מדד ה- T-Score לגבי ממוצע האוכלוסיה בעשור השלישי לחיים.
1.0-< משקף מצב צפיפות עצם תקינה
2.5-<1.0->T משקף מצב של אוסטאופניה (שלב מקדים לאוסטאופורוזיס)
2.5-> משקף מצב של אוסטאופורוזיס.

למרות האמור לעיל, ידוע שבאוסטאופורוזיס צפיפות עצם איננה הגורם היחיד שקובע את חוזק העצם אלא גם גורמים נוספים:

• גודל ועובי העצם. ככל שהשלד קטן יותר, העצם נחלשת.
• תכונות החומר (האיכות) של רקמת העצם והאלסטיות שלה
• הגורם התורשתי עשוי לרמז אף הוא על הסיכוי לקבל אוסטיאופורוזיס.

גורמי סיכון נוספים לאוסטאופורוזיס:

1. סדקים כתוצאה מחבלות בכל מקום שהוא בגוף אחרי גיל 40.
2. חוסר בהורמוני מין – מנפאוזה מוקדמת (לפני גיל 46), או חוסר איזון הורמונלי
3. שימוש בתרופות המכילות קורטיזון
4. צריכה או ספיגה בלתי מספקת של סידן, או בעיות של תת-תזונה
5. משקל גוף נמוך
6. עישון
7. אלכוהול
8. צריכת קפאין
9. צריכה מוגברת של סוכרים פשוטים
10. צריכה מוגזמת של זרחן (משקאות מוגזים) ונתרן
11. חוסר תנועתיות
12. מחלות כגון היפותאירודיזם, היפרתאירודיזם, מחסור בויטמין D, מחלת Multiple Myeloma (סרטן במח העצם), סרטן בכלי הלימפה ומחלת Cushing .
13. נטילת תרופות אחרות כמו: טירוקסין, הפרין ו-אפנוטין, או תרופות אנטי-דכאוניות מסוג SSRI.
14. ממצאים המצביעים על אוסטאופניה או עיוות בחוליות.

קיימות דעות שונות באשר ליעילותן של תרופות ואמצעים אחרים לעצירת תהליך האוסטאופורוזיס, קיימים גם שיקולים כלכליים של חברות התרופות המעודדות נשים בגיל מוקדם מדי להשתמש בתרופות הללו, בעוד שניתן להמתין עד לגיל אמצע שנות הששים ואף מאוחר יותר.

למעשה, תעודת הביטוח שלנו למניעת אוסטאופורוזיס צריכה להיות כבר מוקדם בגיל הנעורים, על מנת למזער את הנזקים בגיל הזקנה.

 טיפול רפואי
הטיפול הרפואי המוצע כיום למניעת אוסטאופורוזיס מבוסס או על טיפול הורמונלי עם אסטרוגן (השפעת התרופה נמשכת כל עוד נוטלים אותה. ברגע שמפסיקים, המצב חוזר לקדמותו). בעזרת תרופה זו ניתן לעצור את ירידת צפיפות העצם לשנתיים שלוש, ולא יותר. מי שנוטלת תרופה הכוללת אסטרוגן למעלה מחמש שנים צריכה לדעת את הסיכונים: סבירות לסרטן השד, היווצרות קרישי דם.

משפחה אחרת של תרופות המוצעות למניעת אוסטאופורוזיס היא מקבוצת אלנדרונאט (פוסאלאן). במחקר שנוסה על 994 נשים אחרי גיל המעבר (גילאי 45-80) במשך 3 שנים, נמצאו תוצאות טובות של שיפור צפיפות העצם בשלד בשיעורים של בין 2-10%%, וכן ירידה בשיעור השברים בחוליות.

פוסאלאן ואקטונל נמצאות בארץ גם בתכשיר המאפשר מתן שבועי של הטיפול. כעת יש אפילו זריקה שעומדת לצאת לשוק ואשר יש לקחת אותה פעם בשנה.

פעילות גופנית
פעילות גופנית מתונה מומלצת לשמירה על בריאות העצם, ובמיוחד שימוש במשקלות. בנשים לאחר גיל המעבר ניתן לשפר את צפיפות העצם ע”י התעמלות, בשיעור של 2-3%. אלא שאין לזה השלכה על הסיכון לשבר.יש להימנע מתרגילים נמרצים מדי לעמוד השדרה ולהתרכז על גמישות, מתיחות, תנועה ופעלתנות.

צריכת סידן
בעיות ספיגה מוקדם יותר בחיים וחוסר צריכה יומית של סידן עלולים לגרום בגיל מאוחר יותר לצפיפות עצם נמוכה. צריכה יומית של סידן מקטינה אך איננה עוצרת את הירידה בצפיפות העצם. אנו סופגים בממוצע 10% מתוך כמות הסידן שאנו נוטלים בצורת תוספים.

• לגבי ילדים ומתבגרים הצריכה היומית המומלצת של סידן היא 800-1000 מ”ג ליום.
• לנשים בוגרות מומלצת צריכה יומית של 800 מ”ג
• לגבי נשים לאחר גיל המעבר מומלצת כמות של 1500 מ”ג ליום.

רוב האוכלוסיה מקבלת את הסידן דרך מוצרי חלב, אולם אלה שאינם צורכים חלב מקבלים זאת דרך מזון מהצומח. בכל מקרה מומלץ לקחת תוסף סידן.

קיימים שלושה סוגי סידן נפוצים הנמצאים בשימוש: סידן קרבונט, סידן גלוקונט וסידן ציטראט. מומלץ לקחת סידן קרבונט אחרי האוכל כדי להגביר ספיגה. אם מצרפים לכך ויטמין C או משהו חומצי, הספיגה תהיה טובה יותר.

יש לזכור שצריכת סידן בלבד איננה מספקת, וכדי שהספיגה בעצם תהיה יעילה, יש צורך בשורה שלמה של מינרלים אשר עובדים יחד: מגנזיום, אבץ, נחושת, מנגן, בורון…נוכחות ויטמין D הכרחית אף היא – ע”י חשיפה יומית של 300 דקות לשמש או ע”י נטילת תוסף.

סימנים לבריחת סידן
אוסטאופורוזיס הינה מחלה שקטה ללא סימנים מוקדמים. הירידה בצפיפות העצם הינה הדרגתית, ללא כל אזהרה. לעתים הסימן הראשון של המחלה הינו שבר. השבר יכול להופיע באגן, בשורש כף היד או בעמוד השדרה. שבר באזור עמוד השדרה אינו מורגש בכלל (עד 50%%) ועלול להסתכם באיבוד גובה וגבנונית.

 מקורות לסידן:

• 1 כוס שעועית לבנה מבושלת – 161 מ”ג סידן
• 1/2 כוס תרד – 122 גרם סידן
• 1/2 כוס עלי לפת – 99 מ”ג סידן
• 1/2 כוס פולי סויה מבושלים – 90 מ”ג
• 1/2 כוס ברוקולי מבושל או טרי – 90 מ”ג
• 30 גרם שקדים – 80 מ”ג
• 10 תאנים מיובשות – 269 מ”ג
• 100 גרם דג סלמון בקופסא, עם עצמות – 180 מ”ג
• 100 גרם שומשום מלא – 1200 מ”ג.וכמו כן טחינה משומשום מלא
  מקור נוסף לסידן: קליפות ביצה (שרחצנו היטב והרתחנו) שרויות במיץ לימון למשך הלילה.

גורמים המעכבים ספיגת סידן:

1. שמני טרנס: ויטמין K נחוץ לנו לספיגה נאותה של סידן. מתברר שהשימוש בשמן מסחרי מסוג טרנס (שמן מחומם או מורווה במימנים) למרות שמכיל ויטמין זה, איננו תורם לספיגת הסידן כי ויטמין K הנמצא בו איננו אפקטיבי (עוד סיבה מדוע כדאי לוותר על מנת הצ’יפס).
2. חומצה פיטית המצויה בסיבים של חיטה מלאה נקשרת לסידן ולמינרלים אחרים ומונעת ספיגתם.
3. צריכה גבוהה של נתרן.
4. מחסור בויטמין D בגלל חוסר חשיפה לקרני שמש (ניתן לקחת כתוסף יומי)
5. חוסר פעילות גופנית. מצד שני פעילות גופנית שיוצרת לחץ ודחיסה על העצם, כמו בהליכה או ריצה, מעלה את ייצור הקלציטונין, ומובילה להגברת הכנסת סידן לעצם. מעניין לציין ששחיה ורכיבה על אופניים אינן מועילות במיוחד משום שאינן מעלות יצירת קלציטונין.
6. מחסור תזונתי במגנזיום לעומת סידן. היחס הרצוי סידן: מגנזיום הינו 1:2. במוצרי חלב היחס הוא 1:12. היות וקיימת תחרות על ספיגה בין סידן לבין המגנזיום, אנו עלולים ללקות במחסור במגנזיום. תכונה אחת של חוסר במגנזיום היא עיכוב של אוסטאובלסטים שהינם תאים אשר בונים ומתחזקים את העצמות.
7. רמות גבוהות של זרחן לעומת סידן במוצרי חלב יוצרות מאזן סידן שלילי.
8. תזונה חומצית בעיקרה הכוללת כמויות רבות של בשר וכן מוצרי חלב. יש רמז לכך שחומצות אמינו מסוימות הקיימות בחלבון מי גבינה ( (WHEY PROTEINמעכבות ספיגת סידן.
9. צריכה מרובה של סוכר משבשת את מאזן הסידן/זרחן, וגורמת לבריחת סידן.
10. שתיית משקאות מוגזים העשירים בזרחן ובסוכר.
11. קפה. מוריד רמות אינוזיטול בדם. אינוזיטול מאזן את מטבוליזם הסידן. הוא מעכב יצירת אוסטאוקלסטים שהינם תאים שמוציאים סידן מהעצם לזרם הדם.. כמו כן מכיל הקפה אוקסלט שנקשר לסידן ומעכב ספיגתו.
12. מחלת צליאק שאינה מאובחנת עלולה לגרום לבריחת סידן מהעצם. בדיקות שנערכו לאחרונה בארה”ב הראו ש-95%.מקרב חולי הצליאק שם לא מאובחנים. לחולי צליאק יש בעיה בספיגת מינרלים מסיסים בשומן, במיוחד סידן וויטמין D. יש סברה שלקבוצה זו עדיף לחזק את העצמות בעזרת תוסף מגנזיום מאשר עם תוסף סידן.

חלבון מן החי ומוצרי חלב
ארגון הבריאות העולמי (WHO) אימץ את הקביעה שריבוי החלבון מן החי הוא הגורם הראשי לאוסטיאופורוזיס. צוות המומחים של ארגון הבריאות העולמי שהמליץ כך ציין את “פרדוקס הסידן”: בארצות שבהן צריכת הסידן גבוהה גדול שיעור שברי עצם הירך ובארצות שבהן היא נמוכה נמוך שיעור זה. הצוות כתב שהסיבה לפרדוקס זה היא חלבון מן החי.

במחקר שערכו ד”ר דיאן פסקניץ ואחרים עקבו במשך 12 שנים אחר 78,000 אחיות ומצאו שנשים ששתו שתי כוסות חלב ביום או יותר היו “בסיכון רב יותר, מתון אך משמעותי”, לשבירת הירך והזרוע בהשוואה לאלה ששתו פחות חלב. מחקר באוסטרליה בקרב נשים וגברים מעל גיל 65 הראה שצריכת חלב מוגברת בגיל צעיר הגבירה את הסיכוי לשבר בעצם הירך.

הקשר בין צריכת ירקות ופירות לצפיפות העצם
במחקר ממספר מרכזים באנגליה מצאו שצפיפות העצם הייתה גבוהה יותר בקרב נשים שצרכו כמויות גדולות של פירות בילדותן לעומת נשים שצרכו כמויות קטנות או בינוניות. מסקנת המחקר היא שיש קשר חיובי בין בריאות העצם ובין צריכת ירקות ופירות.

עדות זו מצטרפת לעדויות אחרות המערערות על הגמוניית החלב ומוצריו, כמו למשל העובדה ששעורי אוסטאופורוזיס הגבוהים בעולם, הם בארצות הצורכות את כמות מוצרי החלב הגבוהה ביותר וההפך. העלייה המשמעותית ביותר בשעורי אוסטאופורוזיס צפויה במזרח הרחוק ככל שאוכלוסיות במדינות אלה עוברות לתזונה מערבית יותר(American Journal of Clinical Nutrition, Jan. 2001).

 כיצד נמנע בריחת סידן:

1. להשתמש בפירות וירקות כמקור לסיבים, ולצמצם צריכת סיבים מחיטה
2. לצמצם צריכה מלח
3. חשיפה יומית לשמש או נטילת ויטמין D
4. התעמלות בונה עצם (התנגדות, מסה על העצם)
5. תוסף מגנזיום או צריכתו דרך מזון
6. לצמצם צריכת מוצרי חלב וביצים
7. לצמצם צריכת סוכר
8. להימנע ממשקאות מוגזים
9. להימנע מקפה
10. לא לעשן
11. להיבדק אם אין חשש לצליאק.

לסיכום כדאי לומר שאוסטאופורוזיס הינה מחלה המושפעת מגורמים רבים. הבטחת צריכת סידן נאותה מהווה רק פן אחד של מניעת המחלה. כדי לשמור על בריאות העצם יש צורך לעסוק בפעילות גופנית, בנוסף להמלצות התזונתיות. בריאות העצם נקבעת עוד בהיותנו בגיל צעיר, ולכן יש מקום להגביר את המודעות לכך עוד מגיל זה.

אנו במצפה אלומות כוללים בתזונה היומית שלנו ירקות ופירות רבים, וכן שקדים, אגוזים, גרעינים, קטניות, דגנים ונבטים ונבטוטים. כל אלה מכילים סידן ומינרלים בהרכב הנכון הדרוש לנו לבניית העצם. כמו כן אנו שמים את הדגש על פעילות גופנית יומיומית מתונה: הליכה, צ’י-קונג, התעמלות בריאותית ויוגה.

אנו מזמינים אתכם להצטרף לתכנית שאנו מציעים כדי ללמוד אורח חיים בריא ותזונה מבריאה.

כתבה: עדנה מינץ – יועצת בתזונה ומדריכה מוסמכת של שיטת אן ויגמור

מקורות:

• MEDICAL – מגזין הרפואה בישראל, מאמר על אוסטאופורוזיס, גליון מס’ 9, עמ’ 58-62.
• medpharam
• Antidepressants Linked to Bone Loss By Amanda Gardner, HealthDay Reporter, June 26, 2007–10–30
• Calcium Rich Foods, Dr. Andrew Weil
• עתון הארץ “ראש בראש” ד”ר ורדה אשד, 30/10/05
• מיתוס החלב – יריב גלבוע , 06/05/2007
• American Journal of Clinical Nutrition, Jan. 20
  **הערה: המידע הניתן כאן איננו מידע רפואי ויש להיוועץ תחילה ברופא לפני שמחליטים לעשות שינויים כלשהם.