כיצד משפיע הסטרס על בריאותנו

אילו נזקים עלולים להיגרם לנו מחיים רווי סטרס?

השבוע ראינו את הפרק החמישי בסדרה “מה הורג אותנו” בערוץ 10 שעסק בנזקים שנגרמים לנו מחיים רווי סטרס. התכנית הדגישה את הקשר החזק בין סטרס למחלות כמו סוכרת סוג 1 (סוכרת נעורים), סוכרת סוג 2, יתר לחץ דם, התקפי לב, בעיות שיניים, בעיות בתפקוד מיני, סרטן ועוד. מסקנת המפיקים היא: סטרס הורג!
העניין הוא שאנשים שהשתתפו בתכנית, ביניהם רופא, הודו שחיים ללא סטרס אינם מרתקים אותם ושזה מה שמחזיק אותם.

מהו בעצם המנגנון שקורה בגוף כאשר אנו נמצאים בסטרס?
בלוטת יותרת הכליה שלנו (אדרנל) מייצרת אדרנלין וקורטיזול (הורמוני סטרס). הגוף והנפש נמצאים במצוקה, במצב של “הכה או ברח” – מצב הישרדות. הורמוני סטרס אלה נועדו לחדד את חושינו בשעת סכנה לחיים ולהגביר את קצב הלב, לחדד מחשבה, ולהזרים חמצן ודם לשרירים כדי שנפעל במהירות בשעת סכנה לחיינו. מצב כזה של הישרדות נועד להתחולל לעתים אך לא יום יום ולאורך זמן.
התוצאה היא שגופנו נחלש מעומס ותכיפות מצבי הסטרס, מערכת החיסון שלנו נחלשת, העיכול ג”כ לא משהו, דפוסי השינה משתנים, הנשימה נעשית שטחית ומקוטעת (בעצם נשימת חזה, במקום נשימת בטן).

מה עושים?
עניין של החלטה.
אנשים אמיצים שראו מה הסטרס עושה להם, קמו ועשו מעשה – החליפו מקום עבודה, החליפו מקצוע, למדו לאזן את עצמם בשיטות שונות בעזרת מדיטציה, יוגה וכו’. לפעמים השינויים קורים דווקא בעטיה של מחלה – שהיא בעצם קול קורא שבא לעורר אותנו.

מה עוד אפשר לעשות?
1. חשוב לדאוג ל-7 שעות שינה לפחות, כדי להרגיע את המערכות.
2. לא לעזוב את הבית ללא ארוחת בוקר. כשאוכלים ארוחת בוקר, חילוף החומרים יעיל יותר, והכבד לא מייצר גלוקוז בעקבות הימצאות הורמוני סטרס, אלא בגלל אספקה חדשה של פחמימות.
3. להמעיט בשתיית קפה, קולה או משקאות המכילים קפאין. הקפאין מגביר אף הוא את ייצור האדרנלין (הורמון סטרס).
4. להמעיט באכילת סוכר ופחמימות פשוטות, כדי למנוע נפילות סוכר חדות.
5. לעשות פעילות גופנית לפחות 2-3 פעמים בשבוע, ובנוסף הליכה יומיומית של 30 דקות לפחות. זוהי צורה חשובה לשחרר “סטרס”.
6. להשתדל לקחת כל דבר בפרופורציה נכונה. בעיות, טבען שהן באות על פתרונן בדרך זו או אחרת. הרבה פעמים דואגים לעתיד בגלל חוסר ודאות, בעוד שאין לנו שליטה על מה שהולך לקרות, ולעתים, הדבר שממנו אנו חוששים, בכלל לא עומד לקרות.
7. לאמץ שיטות של הרגעה ע”י מדיטציה, יוגה ודמיון מודרך.
8. בקשו עזרה בבית – להשתדל להאציל סמכויות על בני הבית האחרים ולתת להם מטלות שהם מסוגלים לעשות. כך לא נרגיש שמוטל עלינו עומס רב מידי.
9. אל תחזיקו דברים בבטן. השתדלו לשוחח על הבעיות עם חבר, בן משפחה או פסיכולוג.
10. לא להיות “סופרמן”. אנחנו רק בני אדם. פרפקציוניזם הוא טוב אבל עם מחיר כבד. כל אחד צריך להכיר את המגבלות שלו ולא לצפות מעצמו דברים בלתי אפשריים.

מחברת: עדנה מינץ