בולימיה נרבוזה

בולימיה נרבוזה היא אחת מהפרעות האכילה השכיחות, אך המסוכנות ביותר. סקירת מחקרים מתארים את מקור התופעה וכיצד ניתן להתמודד עימה

בולימיה נרבוזה היא הפרעה פסיכיאטרית המאופיינת באירועים נשנים של התקפי אכילה בלתי-נשלטים בפרקי-זמן קצרים של כמות זמן גדולה מאוד, המלווה בהתנהגות מפצה למניעת עלייה במשקל. אירועים אלו מתרחשים לפחות פעמיים בשבוע במהלך 3 חודשים ברצף, וההערכה העצמית מושפעת מהמשקל וצורת הגוף. (לצר וצ’ישינסקי, 2003).

מבחינים בין 2 תת-סוגים של בולימיה נרבוזה: הסוג המיטהר והסוג הלא-מיטהר. הסוג המיטהר, הוא זה המשתמש בהתנהגות מפצה הבאה לידי ביטוי בהקאות לאחר התקף אכילה ו/או בצריכה של חומרים משלשלים למיניהם. (לצר וצ’ישינסקי, 2003).

הפרעת אכילה בולמוסית (הא”ב) הינה תסמונת המאופיינת בהתקפי-זלילה בלתי-נשלטים, ללא התנהגות מפצה כלשהי, המלווים בתחושה של דיכאון, אשמה ומתח. (לצר וצ’ישינסקי, 2003).

לצר וצ’ישניסקי (2003) מציגות במאמרן תחומים עיקריים בהן קיים דמיון בין בולימיה נרבוזה להפרעת אכילה בולמוסית: בתחום מאפייני האכילה ההתקפית, אלו הלוקים בבולימיה נרבוזה צורכים מבחינת הערך הקלורי פי שניים מאלו הלוקים בהא”ב. מספר ההתקפים של אלו הלוקים בבולימיה נרבוזה גדול באופן מובהק משל בעלי הא”ב. בתחום ההתנהגות המפצה ההבדל המשמעותי הוא בהיעדר התנהגות מפצה לאחר התקף האכילה אצל בעלי הא”ב. בתחום התעסקות יתר בצורת הגוף והמשקל, בעלי בולימיה נרבוזה נותנים ערך גבוה יתר לחשיבות הרזון, מגלים חרדה גבוהה יותר באשר למשקל-יתר, מתעסקים יותר באוכל, דיאטה וצורה, ומתקשים יותר לשמור על יחסים בינאישיים ולהסתגל חברתית.

2006) Robin & carlos) מצאו במחקרם כי קיים קשר משמעותי בין תחושות חרדה, עצבות, בדידות, עייפות, כעס ושמחה לתדירות התקפי-זלילה, ולרוב הסימפטומים של הפרעות אכילה. כמו כן נמצא כי נשים אוכלות יותר מגברים כתגובה לרגשות.

אנשים רבים מטילים ספק בקיומה של התמכרות לאוכל (Jenkins, 2006). המכורים לאוכל מתקשים לחשוף את חייהם האמיתיים. הם חיים מבעד למסכה ואומרים לעולם שהכל בסדר שהחיים נהדרים. הם שורדים, משתמשים באוכל על מנת להתמודד עם החיים. התנהגותם של המכורים לאוכל סביב אוכל מתוכננת כמו מבצע צבאי. התקפי-האכילה/זלילה שלהם נעשים גדולים יותר ויותר עם הזמן, והתדירות עולה גם היא. לרוב התקפי האכילה מתרחשים ביום ובלילה. בכל רגע ערות דעתם קשורה באוכל; היכן ומתי יקבלו את מנת-האוכל הבאה שלהם, או ברגשי-אשמה על מה שאכלו כרגע. מערכות היחסים שלהם מתדרדרות מכיוון שהמכור לאוכל מרחיק מעליו אנשים כדי שיוכל לספק את ההתמכרות שלו. בסופו של דבר, החיים נהיים בלתי-נסבלים כשההרסנות של המחלה אוחזת במכור לאוכל ( Jenkins, 2006).

הקשר בין הפרעות אכילה להפרעות התמכרות נבדק במחקרה של סיון בן זקן (2005). ההשערות העיקריות של המחקר, שאוששו, מניחות כי נשים הסובלות מהפרעות אכילה, ובמיוחד מבולימיה נרבוזה, קרובות לנשים המכורות לסמים ואלכוהול בתכני מחשבה קוגניטיביים מוטיבציוניים. כמו כן נמצאה רמת חרדה שווה בקבוצות הבולימיה והסמים. משמעויות מחקר זה בכך שהוא מחזק את הקשר המוטיבציוני והשורשי בין הפרעות אכילה והתמכרות, וכן מרחיב את הדיון הקיים בין החוקרים לגבי הגדרתן של הפרעות אכילה כהפרעות בעלות דפוס התמכרותי. מבחינה יישומית המחקר מציע מגוון רחב של משמעויות עומק הנמצאות בבסיס ההתנהגות המובילה להפרעות אכילה ו/או התמכרות. (בן זקן, 2005).

Jenkins (2006) טוענת שניתן להחלים מהתמכרות לאוכל. מאחורי ההתמכרות לאוכל שוכנים המאבקים הרגשיים, ולכן חיוני לטפל בה בדרך תומכת ורגישה. להודות בהתמכרות לאוכל זה אחד הדברים הקשים ביותר לעשות. ג’ניקס מסבירה שימוש באוכל כדרך להתמודדות עם החיים. וככל שההתמודדות עם החיים קשה יותר. ההתקפים נעשים גדולים יותר. משפיעים על הקושי להתמודד וכך גם תדירות ההתקפים עולה.המכור מדרדר מערכות יחסים בכדי שהוא ירחיק מעליו אנשים כדי שיוכל לספק את התמכרותו. אנשים רבים מטילים ספק בקיומה של התמכרות לאוכל. המכורים לאוכל מתקשים לחשוף את חייהם האמיתיים הם חיים מבעד למסכה ואומרים לעולם שהכל בסדר שהחיים נהדרים. הם מתקדמים מבחינה מקצועם זוכים בהכרה דואגים לתדמית חיצונית עוצמתית ובלבד שלא תוסר המסכה שתגלה מה קורה בתוכה.

מחקרם של waller (2007) מצא שמחשבות טרום ההקאה קשורות לאמונות של פגימות בושה, תחושת כישלון. בידוד חברתי חרדה ועוד. היוו זרז להקאות, כמו כן במחקר זה דיווחו נחקרים רבים כי לפני ההקאות חוו חוויות ויזואליות של דימויים מחיי העבר הקושרים בעיקר בהשפלות, התעללות, נטישה. גם במחקרם נמצא מתאם גבוה ומשמעותי בין רגשות חרדה, עצבות. בדידות עייפות כעס ושמחה לבין סימפטומים של הפרעות אכילה.

בן-זקן (2005) מצאה במחקרה כי נשים הסובלות מהפרעות אכילה. ובמיוחד מבולמיה נרבוזה. קרובות לנשים המכורות לסמים ואלכוהול בתכני מחשבה קוגנטיביים – מוטיבציוניים ובמדדי התמכרות נוספים.

משמעויות תוצאות מחקר זה שהן מחזקות את הקשר המוטיבציוני והשורשי בין הפרעות אכילה והתמכרות וכן הן מציעות קשת רחבה של אמונות ומשמעויות עומק הנמצאות בבסיס ההתנהגות המובילה להפרעות אכילה ו/או התמכרות (בן-זקן 2005). jenkis (2006) טוענת שניתן להבריא מהתמכרות לאוכל שקיימת תקווה רבה אם רק מישהו יזהה את הפרעת האכילה וישלח את המכור לטיפול בכיוון הנכון.

לצר וצ’ישניסקי (2003) כותבות במאמרן כי יש הרואים את התקפי האכילה בדרך להתמודדות עם מצב נפשי. חלק הארי בתהליך ההחלמה הוא בהתמודדות עם רגשות. ג’נקיס (2006) טוענת שהבעיה העיקרית של המכורים לאוכל היא הכחשה ושרק הנואשים ביותר יחפשו עזרה

לסיכום
לבולמיה נרבוזה ולהפרעות אכילה בכלל ישנה מערכת סבוכה של גורמים וסיבות. רגשות . מחשבות. אמונות. תרבות. ביולוגיה פזיולוגיה – כולן מצדיקות את קיומה של המחלה המכלה כל חלקה טובה בחייהם של הסובלים ממנה ושל הסובבים אותם. אין תשובה אחת לגבי שורשי המחלה וסיבותיה מה שמשותף במחקר הן המצאותם של אמונות ומחשבות שליליות והיעדר יכולת להתמודד עם רגשות ועם מצבים בחיים

סיכום אישי
מעל כל הקשיים והמצוקות. מרחפים ענני נוצה הנושאים עמם כוח אמונה ותקוה ואפשר להתרומם מעל תהומות הייאוש ולהבריא להתמודד עם החיים והמצבים שהם מזמנים לחיות במודעות ואהבה “אני יצאתי מהכלא של עצמי וגיליתי אין טעם טעים יותר מטעם החיים”.

במצפה אלומות
סוג האוכל הניתן במצפה אלומות לא מעודד “אכילה רגשית”, מבחינה כימית הוכח שגוף נשמר במצב בסיסי (alkaline food) וע”י כך הגוף מאזן עצמו מבחינת משקל, (לרוב הגוף יורד במשקל), הצירוף של שני הגורמים הנ”ל גורם להרגשה טובה ומעלים את תופעת הענשה העצמית.

ביבליוגרפיה
בן זקן, סיון (2005): הפרעות אכילה והתמכרות: תווי דמיון ושוני כפי שהם משתקפים במדדי התמכרות ובאוריינטציה קוגניטיבית, הכל על אלכוהול, 48, 5 – 6.

לצר, צ’ישניסקי (2003):הפרעת אכילה בולמוסית (BED) – תת-קבוצה של השמנת יתר או של בולימיה נרבוזה?, הרפואה, כרך 142, חוברת ז’, 554 – 5499.

Carlos, M.G., Robin, P.M., (2006). Emotional overeating and its associations with eating disorder psychopatology among overweight patientswith binge eating disorde. Int J Eat Disorder, 39:2, 141-146.

Hinrichsen, H., Morrison, T., Waller, G., Schmidt, U.(2007). Triggers of Self-Induced Vomiting in Bulimic Disorders: The Roles of Core Beliefs and Imagery. Journal of Cognitive Psychotherapy, 21, Issue 3, 261-272.

Jenkins, A. (2006). Consumed by an addiction. Nursing standart, 20, 29. 32-33.