כיצד לשמור על מערכת עיכול תקינה

כיצד פועלת מערכת העיכול שלנו, ואיך נוכל לאזן את תפקודיה השונים?
הכל במאמר הבא

מערכת העיכול היא צינור ארוך שראשיתו בפה וסיומו בפי הטבעת. הוא כולל גם את הלוע, הושט, הקיבה, המעי הדק, המעי הגס והחלחולת. למערכת העיכול נלוות הבלוטות העיקריות המשתתפות בתהליך העיכול: הרוק, הכבד והלבלב.
חלקיו של צינור העיכול מופרדים זה מזה בסוגרים (sphincters), שהם שרירים טבעתיים, כמו למשל סגר הוושט התחתון שבין הוושט לקיבה, או השוער שבין הקיבה לתריסריון. עיבוד המזון במערכת העיכול מתבצע באמצעות פעולה מכנית ופעולה כימית.
הפעולה המכנית: אחראית לערבוב המזון גריסתו ודחיפתו לאורך צינור העיכול באמצעות שני סוגי תנועה עיקריים: 1. התנועה הפריסטלטית – תנועת כיווץ של השרירים לאורך צינור העיכול 2. תנועת המטוטלת – מסייעת בעיכול המזון במעי דק באמצעות הנעתו קדימה ואחורה.

הסוגרים מתכווצים ונרפים בהתאם לצורך ומווסתים את מעבר המזון בין חלקי מערכת העיכול. על תנועתם של שרירי העיכול מפקחת מערכת העצבים האוטונומית הלא רצונית.
הפעולה הכימית: כוללת את פירוק המזון למרכיביו בתהליכים כימיים באמצעות אנזימים, ריר, מים, אלקטרוליטים (למשל יוני נתרן ואשלגן ביקרבונט, מלחי מרה וחומצת מימן כלורי HCL) כוללת את פירוק המזון למרכיביו בתהליכים כימיים באמצעות אנזימים, ריר, מים, אלקטרוליטים (למשל יוני נתרן ואשלגן ביקרבונט, מלחי מרה וחומצת מימן כלורי HCL)
הבקרה על התהליכים הללו מתבצעת על ידי מערכת העצבים האוטונומית ועל ידי הורמונים של מערכת העיכול המופרשים לדם. עם המזון מוכנסים למערכת העיכול מבחוץ גם חומרים מסוכנים ויצורים גורמי מחלות כגון: נגיפים, חיידקים, פטריות, חד תאים, טפילים, רעלים וחומרים מסרטנים. במערכת העיכול קיימים מנגנונים המנטרלים גורמים אלה, חומצת המימן הכלורי שבקיבה קוטלת ביעילות מיקרואורגניזמים שונים, במעי מצויים מרכיבים של מערכת החיסון, ואילו בכבד פועל מנגנון ביוכימי לנטרול רעלים.

בכדי לתמוך בתהליך העיכול רצוי:

• לבצע תרגול להורדת המתח, לא רצוי לגשת לאכול כאשר מתוחים, עצובים, דואגים וכד’.
• ברך את המזון על מנת להגביר את התדר האנרגטי.
• זכור כי הינך אוכל על מנת לטפח לשמור ולאזן את גופך.
• במהלך הארוחה להשתדל לנהל שיחה ידידותית ושקטה או לשקול לאכול בשקט ככל הניתן.

הפה והוושט (” שתה את האוכל ואכול את השתייה”):
מרגע כניסת המזון לפה מתחיל העיכול, שמשולבות בו פעולות רצוניות (לעיסה, בליעה) ולא רצוניות (הפרשת רוק ופירוק כימי). באמצעות פעולות אלה מתבצע בפה העיבוד הראשוני של המזון המכשיר אותו למעבר אל המשך צינור העיכול.
נשיכה ולעיסה הן פעולות מכניות רצוניות שבמהלכן נגרס המזון נרטב והופך לעיסה.
הרוק מורכב ממים ומכיל שני אנזימים עיקריים: אלפא עמילז וליזוזים, העמילז מבצע פירוק ראשוני של הרב סוכרים עמילן וגליקוגן שבמזון, הליזוזים מפרק את המעטפת של חיידקים מסוימים המגיעים אל הפה וכך קוטל אותם. הרוק שוטף בהתמדה את חלל הפה ומונע הצטברות חיידקים.
פעולת הבליעה מתחילה באופן רצוני ומסתיימת כתגובה לא רצונית (רפלקס), המתואמת היטב עם פעולת הנשימה, בשעת הבליעה נסגר פתחו של קנה הנשימה, המצוי סמוך לבית הבליעה, כך שהמזון יכול להיכנס רק לוושט.
מהפה נדחף המזון על ידי שרירי הלוע אל הוושט דרך שריר סגר הוושט העליון ומשם מתקדם לאורכו בעיקר עקב התנועה הפריסטלטית של שרירי דופן הוושט ובהשפעת הכבידה, שרירי הוושט ממשיכים בהתכווצות עד שהמזון כולו עובר את שריר סגר הוושט התחתון, המפריד בין הוושט לקיבה.

המלצות:

• לעס לפחות 20-30 פעמים.
• זכור! לקיבה אין שיניים.
• שמור על שיניך כדי לבצע פירוק ראשוני של המזון.
• אכול לאט ובמכוון.
• המנע מדיבור כאשר הפה מלא.

לקיבה חמישה תפקודים עיקריים:

• ספיגה חוזרת של נוזלים.
• אחסון של מזון.
• עיבוד מכני והכנה של המזון לפירוק במעי.
• קו הגנה מפני פתוגנים ורעלים.
• פרוק כימי ראשוני: א. יצירת סביבה חומצית P.H=1-2 ב. פרוק ראשוני של חלבונים לחומצות אמינו ג.תצמיד לויטמין B12 הנחוץ להובלתו אל אתר הספיגה במעי הדק.

הקיבה היא שק שרירי שנפחו 50 סמ”ק כאשר הוא ריק ממזון והוא עשוי לגדול לאחר ארוחה דשנה לנפח של 1500 סמ”ק.
המזון שוהה בקיבה במשך שעתיים עד שש שעות, תלוי בכמותו ובאיכותו.
תפקודי הקיבה העיקריים: איסוף המזון מהוושט, ערבובו והעברתו לתריסריון, וכן פירוקו הכימי המוגבל.
מזון גושי עתיר שומנים או מרוכז מאוד שוהה בקיבה זמן ממושך יותר ממזון נוזלי או מרוסק.
תהליך התרוקנות הקיבה וקצב מעבר המזון מהקיבה אל המעי תלוי בסוג המזון הנמצא בקיבה ובמידת מתח דפנות הקיבה, נוכחות מזון במעי הדק מעכבת אף היא את התרוקנות הקיבה וזאת באמצעות גירויים עצביים ועל ידי הורמונים ( GIP,CCK) המופרשים במעי בנוכחות מזון.
הנוזל הרירי נקרא “מוצין” מופרש מתאים מיוחדים הנמצאים בדפנות של כל חלקי הקיבה ומבלוטות, ותפקידו להגן על רירית הקיבה מפני חומצת הקיבה וכמו כן משמש כחומר סיכה לערבוב המזון.
אנזימי עיכול עיקריים המופרשים בקיבה הם: אנזימים פרוטאוליטיים (פפסין) מפרקים חלבונים, ליפאז המפרק שומנים.
חומצת המימן הכלורי (HCL) יוצרת סביבה חומצית חזקה P.H=2 הנחוצה לפעילותם של אנזימים מסוימים, לוויסות הפרשתם של הורמונים, ולספיגה של מינרלים מסוימים כגון ברזל וסידן.
בתוך הקיבה קיים גליקופרוטאין החיוני לספיגת B12 במעי, הוא קושר אליו את הויטמין וכך נוצר תצמיד העמיד למיצי העיכול, מחסור בגליקופרוטאין עלול לגרום למחסור ב-B12 ולאנמיה.

כיצד להגביר את תפקודי הקיבה:

• אל תאכל מעבר לצורך.
• הקפד על צירופי מזון נכונים.
• לאכול כאשר רגועים.
• לשתות ½ שעה לפני הארוחה או שעה לאחריה אך לא במהלך הארוחה.

מעי דק:
המעי הדק הוא צינור ארוך שאורכו כ- 7-9 מטר וקוטרו צר כ- 3 ס”מ, שבו מתבצעים עיקר תהליכי הפירוק הכימי והספיגה של המזון. לאורך כל אורכו מופרשים למעי הדק חומרים המסייעים בהשלמת תהליכי הפירוק והספיגה: ריר, אנזימים, הורמונים ומרכיבים של מערכת החיסון.
אל התריסריון (duodenum)המהווה את חלקו העליון של המעי הדק מתנקזים גם נוזלי הלבלב ונוזל המרה הממלאים תפקיד חשוב בתהליכי העיכול.
במשך יממה עוברים במעי הדק כ-9 ליטר של נוזלים 2 ל’ מקורם במזון ו- 7 ל’ מקורם בהפרשות מערכת העיכול, מתוכם 2 ל’ עוזבים אל המעי הגס והשאר נספגים חזרה אל תוך הגוף.
מבחינת התפקוד והאנטומיה נהוג לחלק את המעי הדק לשלושה חלקים: תרסריון שאורכו כ- 25 ס”מ, המעי הריק (JEJUNUM) שאורכו כמטר אחד, והמעי העקום (ILEUM) שאורכו כ- 1.5 מטר.

המזון מגיע למעי הדק בצורת תערובת של חומרים שהתפרקו בפה ובקיבה באופן חלקי בלבד. במעי הדק מושלם תהליך פירוק מרכיבי המזון באמצעות אנזימי המעי שמקורם בתאי המעי הדק והלבלב ובסיוע מלחי מרה, בסופו של תהליך הפירוק מתקבלות היחידות הבסיסיות של רכיבי התזונה שעם העיקריים שבהם נמנים חד סוכרים, חומצות אמינו, חומצות שומן.
כל הפחמימות מפורקות במערכת העיכול לחד סוכרים (גלוקוז וגלקטוז) הנספגים במלואם במעי הדק.
במעי הדק מתפרקים ונספגים 95% מהחלבונים המגיעים למערכת העיכול ו- 5% מהם מופרשים החוצה עם הצואה.
90% מהשומנים המגיעים למעי הדק הם בצורת טריגליצרידים העוברים פירוק ראשוני בקיבה במעי הם הופכים לתחליב וממשיכים לעבור תהליכים עד אשר הם הופכים לטיפה (כילומיקרון), הכילומיקרון מאפשר את נשיאתם אל מערכת הלימפה והדם.
ויטמינים ומינרלים נספגים גם הם במעי, (על כך נרחיב בהמשך).

מעי גס:
אורכו כ- 1.5 מטר, אחראי לפינוי שאריות ממערכת העיכול.
במעי הגס אין הפרשה של אנזימי עיכול, והאנזימים היחידים שיש מקורם בהפרשות של חיידקים המצויים בו.
במעי הגס מתבצעת בעיקר ספיגה של מים. 90% מהמים המגיעים מהמעי הדק נספגים במעי הגס.
את המעי הגס מייחד ריבוי החיידקים. מספרם הוא מאות אלפי מיליונים למיליוני מיליונים לעומת המעי הדק שבו מאות מיליונים בלבד.
החיידקים פועלים על החומרים המגיעים למעי וביכולתם לפרק חומרים מסרטנים שונים ומאידך לייצר חומרים הנחוצים לגופנו.
באדם בריא החיידקים מצויים על פי רוב בסימביוזה עם הגוף ועם מערכת העיכול, במצבים שבהם מערכת העיכול אינה פעילה עקב פציעה, ניתוח, הקרנות, תרופות וכד’ נוצרת סכנה שחיידקי המעי יחדרו דרך הרירית אל הדם, נוכחות חיידקים אלו בדם עלולה לסכן את חייו של החולה.
ויטמין K ,ויטמין B6 (ביוטין),B12 ,B2 (ריבו פלאבין), B3 (ניאצין), חומצה פולית, ו- B6 (ביוטין) המופרשים ע”י חיידקים נספגים במעי הגס.

כיצד נשמור על תקינות המעי הגס:

• יש לשתות מים מינרלים או מטוהרים בין הארוחות.
• יש לצרוך סיבים תזונתיים, כ- 20-25 גרם ליום.
• יש להתעמל כל יום.
• אכול מזון טרי, מלא ואורגני.
• שתה מיץ עשב חיטה
• אחת לתקופה בצע שטיפת מעי (הידרוקולוניק)
• בכל אביב, לבצע ניקוי מערכת העיכול בתהליך של ניקוי רעלים.

כבד:

• אחראי לאחסון, ייצור, שפעול, סוכרים ויטמינים מינרלים וחומרי מוצא האחראים על חילוף החומרים בגופנו.
• מנטרל רעלים ע”י פירוקם.
• משנה סוכר לגליקוגן ומאכסנו כשומן.
• ממיר גליקוגן, שומן, חלבונים לסוכר ולהיפך.
• מאחסן ויטמינים כגון: A,D,E,K,B12.
• הכבד מייצר את נוזלי המרה החיוניים לפירוקם וספיגתם של השומנים.
• הכבד מייצר את מלחי המרה המועברים אל כיס המרה שמבנהו כשק קטן שנפחו 40-70 סמ”ק, תכולת כיס המרה מועברת אל התריסריון, בהגיעו לתריסריון צינור המרה מתחבר עם צינור הלבלב ליצירת פתח משותף הנפתח לתריסריון.

כיצד נשמור על הכבד:

• נקפיד על תזונה דלת שומן.
• יש להימנע מצריכת אלכוהול.
• יש להיפטר מרגשות שליליים כגון: שנאה,קנאה, כעס.
• שתה מיץ עשב חיטה.

לבלב:
היא בלוטת הפרשה, חיצונית (מפרישה אנזימים וחומרים למערכת העיכול),פנימית
(מפרישה הורמונים למערכת הדם – אינסולין).

ללבלב שלושה תפקודים עיקריים:

1. משחרר אל התריסריון יוני הידרוקסיל על מנת לסתור את חומציות הקיבה ובכך להגן על המעי, מעלה את החומציות לערכים בסיסיים של- P.H 7.6-7.8 .
2. מייצר ומשחרר אנזימי עיכול אל התריסריון. טריפסין וכימוטריפסין לפרוק חלבונים לחומצות אמינו. עמילאז לפירוק רב סוכר לחד סוכר. ליפאז לפירוק שומן לחומצות שומן וגליצרול.
3. מייצר אינסולין האחראי להכנסת הסוכר לתאים.

כיצד נשמור על הלבלב:

• הגבל את תצרוכת הפחמימות ובמיוחד פחמימות מזוקקות (סוכר לבן ומוצריו).
• אכול מזונות המכילים אנזימים (פירות, ירקות, נבטים, זרעים).
• בחר מזון בעל אינדקס גליקמי נמוך.
• הגבר את צריכת הסיבים התזונתיים.
• שתה מיץ עשב חיטה.

בברכת בריאות טובה,

צוות מצפה אלומות