מזון חי (או יש המכנים אותו מזון בראשית) מבוסס על מזון צמחי שאיננו מבושל, או מחומם או אפוי מעל טמפרטורה של 48 מעלות צלסיוס כמו: פירות, ירקות, אגוזים, זרעונים, נבטים, דגנים וקטניות (מונבטים אף הם), פירות יבשים, אצות ים ומיצים טריים.
עוד בשנת 1500 לפני הספירה, התקיימו דמויות ידועות מההסטוריה על תזונה ממזון חי (היפוקרטס, וולטר, ליאונרדו דה וינצ'י, רוסו, טולסטוי, גנדי, ברנרד שואו ועוד). גם האיסיים שחיו לפני 2000 שנה, דגלו בשיטת אכילה של מזון חי, וייבשו את הלחם והמצות שאכלו בשמש.
בארצות הברית ובאירופה קיימת מגמה הולכת וגוברת של צריכת מזון חי. כוכבים בהוליווד כמו דמי מור, אמה תורמן ואחרות חיות לפי שיטת אכילה זו, והדבר הפך לאופנה ממש. באנגלית משתמשים במלים RAW FOOD וגם ב - LIVING FOOD.
1. פירות וירקות. הם בעלי תכולת מים גבוהה ועקב כך מסייעים בעיכול. גופנו מכיל 70% נוזלים, ולכן נודעת חשיבות רבה בצריכת נוזלים בגוף. כמו כן הם עשירים באנזימים, בויטמינים ומינרלים.
2. מזון מונבט כמו: עשב חיטה, אלפלפה, נבט חמניה, נבט כוסמת, חילבה, צנון, עדשים, מאש וכן דגנים ואגוזים מונבטים, עשירים בכלורופיל וחומצות אמינו, המזרזות את חידוש התאים בגוף ומחזקות את המערכת החיסונית.
3. מזונות מיובשים (Dehydrated) הכוללים לחמים, קרקרים (מדגנים וזרעונים מונבטים ומיובשים) או פירות יבשים. פעולת המייבש דומה לפעולת השמש המייבשת נוזלים וכך משמרת את המזון, מבלי לפגוע באנזימים.
4. מזונות מותססים המכילים חיידקים ידידותיים חיים: (Rejuverlac) או אצידופילוס. גבינות זרעים ואגוזים מותססות, כרוב כבוש וכו'.
אבני היסוד של תזונת האדם אינם סוכר מזוקק, קמח לבן, חלב פרה שמיועד לעגלה, מזון מעובד המכיל צבעי מאכל, טעמי לואי וחומרים משמרים, אלא מזון חי ממקור צמחי. השמש הינה מקור האנרגיה לכל הצמחים, ואותה אנרגיה מקבלים כשאוכלים מזון חי מהצומח.
כל בעלי החיים בטבע אוכלים מזון חי ולא מבושל – מלבד האדם. אילו נותרנו על אי בודד, היינו יכולים להתקיים מאכילת פירות, ירקות ועלים ירוקים.
אכילת מזון חי מחברת את האדם לאדמה מצד אחד, והופכת אותו לרוחני יותר ואינטואיטיבי יותר, מצד שני, "מזון מרפא" הינו מזון מגידול אורגני, או שגדל פרא בטבע (כגון צמחי מרפא).
בתהליך הבישול, נהרסים או משתנים, ויטמינים, מינרלים ובמיוחד אנזימים. אנזימים הם קטליזטורים המיוצרים בתאי הגוף והם מעורבים בפעילות חיונית בכל תא ותא.
קיימים 3 סוגים של אנזימים:
1. אנזימים מטאבוליים. הם האחראים לכל פעילויות מערכות הגוף.
2. אנזימי עיכול. אלה מיוצרים בקיבה, ברוק שבפה, בתריסריון, בלבלב, בכבד ועוד. ומסייעים בעיכול המזון הנכנס.
3. אנזימי מזון. אנזימים אלה קיימים במזון חי ולא מבושל.
מזון חי עשיר באנזימים, ולפיכך יש לו חשיבות רבה במניעת מחלות במערכת העיכול ומחסורים בגוף. האבחנה בין מזון חי לא מבושל ומזון מבושל היא אבחנה בין מזון "חי" לבין מזון "מת".
למרות שמזון מבושל נותן תחושת מלאות, אין הוא מזין את התאים בגוף כמו מזון חי. זו הסיבה שנזקקים לכמויות מזון רבות יותר כאשר אוכלים מזון מבושל – ומכאן עודף המשקל שנוצר עקב אכילת מזון מבושל. יתרה מזו – לאחר אכילת מזון מבושל עולה כמות הכדוריות הלבנות בדם פי שתיים או שלושה. תהליך הבישול, האפיה, הצלייה וכדומה, יוצר במזון מוטגנים וקרצינוגנים.
בחלבונים, למשל, נוצר תהליך דה-נטורציה. המינרלים ברובם לא זמינים לגוף והוא דוחה אותם. כתוצאה מכך הם עלולים להתחבר לשומנים רוויים ולכולסטרול במחזור הדם ולגרום לפלאק ולסתימות.
ד"ר גבריאל קזנס בספרו Conscious Eating כותב על ההשפעה שיש למזון מבושל על בריאות העור: "אמוניה הנוצרת כתוצאה מפירוק מזון המכיל בשר בכמות גבוהה רעילה לגוף. היא יוצרת רדיקלים חופשיים הגורמים נזק גם לעור כמו: כתמים, קמטים וכו'. לעומת זאת. ניתן להחזיר אחורה את תהליך ההזדקנות ע"י אכילת זרעים דגנים, ואגוזים מונבטים."
מחברות בשם Susan & Leslie Kenton בספרן "The New Raw Energy" טוענות שאנזים בשם Superoxidase dismutase - SOD, הנמצא בשפע בפירות וירקות טריים, מעכב יצירת מולקולות הרסניות בשם סופראוקסידז ורדיקלים חופשיים.
כל פעילות בגוף מצריכה עזרה מצד אנזימים: מיצמוץ בעין, הנעת איבר בגוף, שינה, אכילה, נשימה, צעידה וכו'.
כאשר מבשלים מזון, ובטמפרטורה מעל 48 מע' צלסיוס, נהרסים האנזימים שבמזון, ואז הגוף צריך לגייס אנזימים אחרים מהמאגר שבגוף. מי שגילה את קיומם של האנזימים היה ד"ר הוארד הואל (1). הוא הסביר שכאשר הגוף עסוק בעיכול המזון, נבצר ממנו לייעד אנזימים לפעילויות אחרות בגוף כגון ניקוי הגוף, ריפויו ובנייתו. אם הדבר נמשך לאורך זמן, מתפתחות מחלות, וביניהן: בעיות עיכול, עצירות, כתמי גיל, עייפות, בעיות בעור, קמטים, ירידה בראיה, ירידה בזכרון, מצבי רוח, אלרגיות, קנדידה, היפוגליצמיה, גידולים וציסטות, מעי רגיז, סינוסיטיס, פיברומיאלגיה וכו'.
עם השנים אנו מאבדים אחוז גדול מן האנזימים, וכך מתפתחות מחלות. לצעירים, למשל, יש פי 30 אנזימים מאשר לזקנים.
הינו מזון בסיסי ולעומתו המזון המבושל הינו חומצי. עודף חומציות בתאים בגוף הינו גורם למחלות. מחלות מתקיימות בגוף חומצי. אגוזים ודגנים הינם חומציים אף הם (במיוחד אם הם מבושלים או מחוממים), ולפיכך יש להמעיט בצריכתם. השקדים הינם הבסיסיים ביותר מבין האגוזים. קינואה, דוחן ואמרנט הינם הבסיסיים מבין הדגנים.
כשהגוף חומצי מדי, נכנסות לפעולה מערכות גיבוי או בצורת מינרלים או בצורת אמוניה. כשהגוף חומצי, עובדות מערכות הגוף ב-OVER כדי לשמור על איזון. כאשר זה קורה לאורך חודשים ושנים, המערכות מתעייפות ומתקשות להילחם במחלה.
תזונה חומצית היא תזונה העשירה במזון מן החי (בשר, עוף, דגים, ביצים), סוכר לבן, מוצרי קמח, פסטה, לחמים, רוב הדגנים המבושלים, רוב הקטניות, רוב האגוזים, הסוכריות, משקאות מוגזים, קפה, טבק, אלכוהול, חומרים כימיים במזון, חומרים משמרים וויטמינים סינטטיים.
נקודה נוספת: על הפירות והירקות להיות בשלים בעת הקטיף. פרי בוסר הינו חומצי.
שומנים מחוממים מזיקים במיוחד כי הם הופכים לרדיקלים חופשיים וכן למוטגנים וקרצינוגנים – זאת לפי הספר Diet, Nutrition and Cancer. זהו ספר שנכתב ע"י המועצה למחקר לאומי של האקדמיה למדעים בארה"ב.
יש להקפיד לא לערבב עמילנים עם חלבונים, לא לערבב פירות עם ירקות, להפריד בין פירות חומציים לפירות מתוקים וכן לא לערבב שומנים עם פירות. הסיבה לכך היא, שכל קבוצת מזון מצריכה אנזימים אחרים לעיכול ומשך העיכול שונה. לדוגמה, אם, למשל, נאכל מלון (שעיכולו נמשך כחצי שעה) מייד לאחר ארוחה בשרית יגרום הדבר לתסיסה וגזים, הרגשת נפיחות והיווצרות חיידקים אנארוביים, שינסו לפרק את המזון, שאנו מתקשים בעיכולו. כמו כן אין לשתות בעת הארוחה אלא שעה לפני או שעה אחרי הארוחה.
יתרונות מזון חי, מלבד האנזימים, הויטמינים והמינרלים הם: ירידה במשקל ושמירה על המשקל, אנרגיה, עיכול משופר, מערכת חיסונית משופרת, צורך בפחות שינה ושיפור במראה חיצוני (במיוחד העור), פחות שומן בגוף ופחות סיכונים למחלות כלי דם ולב, פחות סיכונים למחלות ניווניות, קשר עם הטבע ואריכות ימים.
מיץ עשב החיטה הינו מרכיב חשוב מאד בדיאטת המזון החי. מיץ עשב החיטה מכיל 70% כלורופיל, עשיר באנזימים, בעל תכונות ריפוי, ניקוי הגוף, ושיקומו. הוא טוב לשימוש פנימי וגם חיצוני. הוא גורם לתאים סרטניים תהליך שנקרא אפופטוזיס (דהיינו התאבדות התאים הסרטניים).הוא מוריד סוכרים בדם, מוריד כולסטרול ולחץ דם, מעלה את רמת הברזל בדם, מגביר אנרגיה, אנטי ויראלי ואנטי בקטריאלי. עשיר בויטמיני A,C,D,K. מכיל B17, ביטא קרוטן ועוד.
נכון יותר להתחיל להוסיף לתפריט פריטי מזון שונים מאשר להתחיל להוציא. למשל:
1. שתיית מיצים טריים, במיוחד מיץ ירוק (מלפפון, סלרי, עלים ירוקים, כוסברה, ¼ לימון, ג'ינג'ר).
2. להתחיל את ארוחת הצהריים והערב עם סלט, להוסיף זרעים ואגוזים.
3. לאכול אגוזים, שקדים וזרעונים כחטיף. לחלופין, לאכול פרי כחטיף.
4. להתחיל להוציא מהתפריט מזון מעובד, מזון עמילני, מזון מן החי, מזון שומני.
5. מומלץ לעבור לתזונה של מזון חי בהדרגה. בתחילה בשיעור 80-20 ולהעלות זאת בהדרגה.
6. קיימות תופעות של משבר ריפוי וניקוי כתוצאה ממעבר למזון חי, כמו למשל: כאבי ראש, ריח רע מהפה, גזים. הסיבה היא היווצרות רעלנים שהיו קיימים בגוף ממזונות מעובדים במשך שנים.
לסיום, כמה משפטים על המלח שאנו צורכים. (מתוך הספר Hooked on Raw - Rhio )
את מלח הים מזקקים בתהליך של חימום מעל 2000 מע' פרנהייט, ואז המינרלים שבו מופרדים, והוא הופך לגוש, אותו הופכים שוב לגבישונים. בתהליך הזה מוסיפים חומר נגד התגבשות המשנה את צבע המלח לסגול. על מנת לשמור על חזות "אסתטית" של המלח, מלבינים אותו, ואז מוסיפים גלוקוז, טלק ואלומיניום סיליקאט, בתוספת עוד כמה חומרים...
התוצר המוגמר הוא 97.5% נתרן כלורי ללא כל מינרלי קורט. מלח זה הינו רעל לגוף. לעומת זאת, מלח ים אטלנטי למשל, או מלח קלטי, מיובש בשמש וברוח, ומכיל מינרלים רבים.
*אין להעתיק או לשכפל תוכן מאמר זה ללא רשות.
**הערה: המידע הניתן כאן איננו מידע רפואי ויש להיוועץ תחילה ברופא לפני שמחליטים לעשות שינויים כלשהם.
© כל הזכויות שמורות למצפה אלומות - מזון חי.
