נזקי חלב הומוגני לכלי הדם (מתורגם מאנגלית)

רודני ג'וליאן
09/03/2007

בתחילת המאה ה-20 היו מחלות לב וכלי דם נדירות, ובאותם מקרים שהמחלה נתגלתה, נהג הרופא להזעיק את עמיתיו למקצוע כדי להתבונן במחלה הנדירה.

מחקרים רבים מצביעים על כך כי כולסטרול הוא אחד הגורמים הבולטים לקיום מחלות מסוג זה. נתיחה לאחר המוות בקרב חיילים במלחמת וייטנאם בשנות ה-70 הראתה שאצל 75% מהם היתה טרשת עורקים ויצירת כולסטרול מוגברת. מדובר בחיילים בגיל ממוצע של 22. הדעה הרווחת היתה שהאשם הינו בכולסטרול, ולכן המליצו על דיאטות שסילקו כל קורטוב של כולסטרול.

הכולסטרול מיוצר בגופנו וחשיבותו רבה לפעילות תקינה של המוח, פעילויות ביוכימיות בגוף ובניית הורמונים זכריים ונשיים. ללא הכולסטרול לא יכול להיות סינתוז של ויטמין D הדרוש לספיגת סידן. מבחינה אבולוציונית לא ייתכן שהגוף ייצר חומר כמו הכולסטרול שמטרתו להרוס את תאי גופנו. האם ייתכן שגופנו אינו יכול לדאוג לעצמו, או שמא אנו איננו יכולים לדאוג לבריאות גופנו?

התשובה לסתירה בין תפקידיו החשובים של הכולסטרול בגוף להיותו גורם לסתימת עורקים באה מפי ד"ר קורט אוסטר, קרדיולוג במקצועו. לאחר שני התקפי לב, החליט לחקור איך מתחיל תהליך טרשת העורקים. הוא גילה שהאנזים קסנטין אוקסידז (Xo)שנמצא בחלב פרה וכן בחלב כבשים ועיזים, בעל יכולת הרסנית לרקמות הלב והעורקים כאשר הוא עובר תהליך הומוגניזציה. בחלב טרי ולא מפוסטר הן השומן והן Xo מתעכלים בקיבה ובמעי הדק. הם הופכים לזמינים בגוף או שהם מופרשים. Xo נמצא בכבד של בעלי חיים רבים, והוא מפרק תרכבות לחומצת שתן וחומרי פסולת. לבני אדם יש מאגר טבעי של Xo בכבד. אחד התפקידים העיקריים שלו הוא להרוס פלאסמאלוגן (רק בכבד). יש חסמים שמונעים מ-Xo להגיע לזרם הדם.

כאשר הוכנס לראשונה חלב הומוגני בארה"ב בשנת 1932, החלו להבחין בנזק לעורקים באופן סדיר. תחת לחץ של 2500 ליברות לאינץ' מרובע (כ-1248 ק"ג ל-2.45 ס"מר) במהירות של 600 רגל (200 מטר) לשניה, עובר החלב דרך צינורות ופילטרים עדינים. תהליך זה שובר את חלקיקי השומן ומותיר אותם תלויים כמו עננה ערפילית. התהליך של ההומגניזציה לוכד את ה-Xo בתוך חלקיקי שומן הקרויים ליפוזומים. ע"י כך הם מוגנים מפני חומצת הקיבה והמעבר שלהם מתאפשר ללא פגע אל תוך המעי הדק ומשם אל מחזור הדם.

בנקודה זו, כאשר הליפוזומים מסתובבים בדם, הם הופכים לחומר דלק לאנרגיה, תוך חשיפת הגרעין החבוי, שהוא בעצם האנזים קסנטין אוקסידז. תהליך מסוכן זה מתאפשר ללא הגנה של הכבד. Xo ופלאסמלוגן אינם יכולים להימצא ביחד בסביבה אחת. לפיכך, הכבד אינו מסוגל לאחסן פלאסמלוגן. הוא יכול רק להרוס או לעבד אותו. וכך ה-Xo שמסתובב בדם, באין מפריע, מתחיל להרוס את הפלאסמלוגן המרכיב כ-30% מממברנות תאי שריר הלב. בנתיחות שבוצעו באנשים שמתו ממחלות לב וכלי דם היה חסר לגמרי פלאסמלוגן. במקומו נמצא .Xo דפנות העורקים היו "אכולים" לגמרי. במקומות בהם היו צלקות, התמלא חומר שמקורו במינרלים. את הפלאק החדש שנוצר עטפו שומנים וכולסטרול.

הופעת הכולסטרול יצרה ספקולציה רווחת שהוא הינו הגורם למחלה ולא הסיבה. תהליך ה-Xo הינו איטי והרסני בצורה אפקטיבית. לרוב הילדים בגיל 10 ששתו חלב הומוגני היתה צורה כלשהי של טרשת עורקים. אצל אחדים מהחיילים שנספו בקרב ובהם בוצעו נתיחות, נמצאו עורקים שבירים כמו צינורות מחימר.

ישנו קשר הדוק בין מדינות בהם צורכים חלב הומוגני לטרשת עורקים. במדינות בהן מרתיחים את החלב מטעמי בריאות, נהרס ה-Xo. יחד עם זאת, הרתחה הורסת את הויטמינים, משנה את המבנה האורגני והופכת אותו לגוש מאובן במעיים. במיוחד אצל ילדים גורר הדבר לתופעות של עצירות, נזלת כרונית, הצטננות ודלקת שקדים.

מאד אופנתי בקרב שוחרי הבריאות לצרוך חלב דל שומן או חלב רזה, אולם הדבר אך משהה קמעה את תהליך ה-Xo. מלבד זאת, מוצרי חלב דלי שומן יגרמו לאדם להשמין. חקלאים משקים את החזירים בחלב רזה כדי לגרום להם להשמנה לפני הטבח. אם מסתכלים על חלב הומוגני מסחרי הנמכר במרכולים, ברובם מוסיפים ויטמין D. לרוע המזל, ויטמין D רק מקדם את פעילות ה-Xo. Xo אינו הסיבה היחידה לטרשת העורקים, אך הוא מהווה תורם נכבד. אלה המבקשים לשפר את בריאותם, טוב יעשו אם יימנעו ממוצרי חלב, מלבד אותם מוצרים אשר הינם טריים או עברו תהליך של החמצה (תרבית) ללא הומוגניזציה.