הפרעת אכילה – בולימיה

אין טעם טעים יותר מטעם החיים

לפני שנדון בסוגיה נשאל את עצמנו מספר שאלות:

מהו האוכל בשבילי ?

האם הוא כרטיס לעולם הדמיון ?

או ניתוק מהכאן ועכשיו ?

או מקום שאני רוצה להיות בו ?

או מקום שאניחייבת להיות בו?

או מקום שאני רוצה להתמרד בו ?

או מקום שאני רוצה לשלוט בו?

האם הוא מקור הבריאות עבורי ?

או אולי הפך לסוג שלאובדנות ?

בעידן המסרים הכפולים: פרסומות ושפע של אוכל – מול מודל הדוגמניות , האם אנחנו בוחרים נכון?

האם לא איבדנו לעיתים את שיקול הדעת מה נכון לגופינו?

מה עם ילדים שגדלים על תשתית רעועה ואפילו הרסנית ?

נוצרים המון סימני שאלה למה הפך להיות האוכל בחיינו........

שמי נעמי אופיר (56) MA . מנחה מוסמכת לטיפול בהשמנה ובבעיות אכילה (בולימיה).

מאמנת אישית – מודעות והעצמה אישית.

עד לפני 11 שנים , משך 30 שנה סבלתי מהפרעת אכילה – בולימיה.

30 שנה של סבל מיותר, של איבוד שליטה, בלי הבנה. בלי יכולת למצוא דרך לצאת מזה.

בתוך בדידות שכפיתי על עצמי בשם "הבושה" או האשמה או כוח הרצון המיוחל שיגיע.... , בשל היותי חסרת אונים מול האוכל. חיים של מאבק בלתי פוסק מול האוכל והאמונה השקרית שמבטיחה הבטחות שווא , מחר... בשבוע הבא... אחרי החגים... זו היא אופייה של המחלה. היא לוכדת אותך בזרועותיה ומנהלת לך את החיים ע"פ דרכה- ערמומית מבלבלת ורבת עוצמה.

המחלה פרצה בגיל 16 בגיל הנעורים, רעיון דיאטת "הכסאח" התפשט כמו אש בשדה קוצים בקרב חברותי, השכילה אחת מהן וגילתה את התגלית שהרסה 3 עשורים מחיי במציאת "הפתרון הקל" לאכול הכול ולהקיא הכול כדרך להשיג גזרה חטובה. מהלך שמשתווה בראייתי היום לאיבוד הבלמים בירידה עד התרסקות....

לצד החיים הבלתי שפויים ביחסי עם האוכל ועצמי , כלפי חוץ ניהלתי חיים עוצמתיים ומצליחים בכול תחום. חיים של פיצול , ערך עצמי ודימוי עצמי נמוך לצד הצלחה והצטיינות. מחלת הבולמיה תבעה תביעות רציניות בבריאות הגוף (איבוד שיניים, פגיעה בווסת, מערכת שיווי משקל) עם השנים אשליית השליטה במשקל נעלמה. יחד עם המחלה הגעתי למשקל של 148 ק"ג ובגיל 46 מצאתי את עצמי באיבוד שליטה מוחלט. מנגנון ההכחשה ההרסני כבר לא יכול היה לעזור לי יותר...חיים בשקר, חיים בשני עולמות כאשר הדחקתי והדפתי בכוח כל מי שניסה לעמת אותי.

בדרך נס ולאחר עימות קשה, הבנתי שאני לא אנצח לעולם בקרבות האלו מול האוכל בדרך הזאת.

לפני 11 שנה הגעתי לטיפול פיזי ריגשי. בטיפול הפיזי הוסרו החומרים הממכרים (כמו סוכר, קמח לבן) למדתי לפתח מודעות ואחריות לבחירות שלי ובכך בעצם לשלוט בדחף הבלתי נשלט מול האוכל. הטיפול הרגשי רואה את הפרעת האכילה כהתמכרות כאשר האוכל הופך לסם (משנה מצב רוח, מרגיע) אך גם גורם לתלות עד איבוד שליטה. האדם המכור זקוק לטיפול שיש בו חיבוק חם וחיזוק וטיפול במודעות עצמה. שבירת ההכחשה של אני אוכל כי אני אוהב ולהבין אני אוכל כי אני חייב. האוכל אצל אנשים שמנים הופך למרכז חיים ומשתמשים בו שימוש לרעה, לוקח כחודש בערך עד שהגוף מתנקה מחומרים ממכרים וזוהי בעצם המדרגה הראשונה ואבן הבניין היסודי בדרך להחלמה בעצם זה המקום בו יכול להתחיל הטיפול בשינוי מודעות.

לאחר כשנה בתוך הטיפול האישי שלי עם ירידה של 60 ק"ג ובשל היותי כבר אז בעלת תואר שני, מנחת טיפול מוסמכת ובהמשך לימודי פסיכותרפיה הולסטית, NLP, הילינג, גשטלט, אימון אישי, תזונה טבעית, הפכתי למנחה בתוך קבוצות הטיפול ובמשך 8.5 שנים עבדתי בשותפות עם המטפל שלי עד חזרתו לארה"ב. מאז אני עובדת כעצמאית בטיפול קבוצתי ופרטני.

התמזל מזלי ולפני שנה וחודשיים הגעתי למצפה אלומות לעבור תהליך של ניקוי גוף. המפגש עם מקום זה העלה את רמת ההיכרות שלי עם הבנת ותפקוד הגוף לרמות שלא הכרתי., משך החיים אנו מאחסנים בקרבנו במשכן הפיזי והרגשי מטענים שאיננו נותנים מספיק את הדעת אם הם רצויים או לא. צורכים סוגי אוכלבין אם הם מזינים או מזיקים. במהלך השנה האחרונה אני ממליצה למטופלי להתחיל את הטיפול בניקוי גוף ורק אחר כך המשך טיפול איתי. מתוך ניסיוני הרב כתוצאה מניקוי הגוף, התוצאות מהירות ומדהימות. הגוף עובר תהליך של שיקום ולימוד מחדש של תדלוקו ברמה האופטימלית. המרכז עומד בסטנדרטים הכי גבוהים. והתמורה היא יותר ממלאה. בקרוב תפתח קבוצה לטיפול בהפרעות אכילה. המגמה: תהליך קבוצתי של 21 יום רצופים בו הגוף עובר תהליך ניקוי שיקום לצד הירידה במשקל. לכל מי שסובל שנים רבות הדרך לשינוי אפשרית כבר מהיום - כל דחייה היא עוד סבל; הרווח הפיזי והרגשי מיידי, אין טעם טעים יותר מטעם החיים ... לשמחתי הרבה. אני חלק מהצוות של מצפה אלומות ומשמשת כמרצה ומטפלת אישית עפ"י הזמנת המטופל.

http://www.neomiofir.com/

NeomiOfir@walla.co.il

0544967739

0509955189

**הערה: המידע הניתן כאן איננו מידע רפואי ויש להיוועץ תחילה ברופא לפני שמחליטים לעשות שינויים כלשהם.

 © כל הזכויות שמורות לנעמי אופיר. אין להעתיק או לשכפל תוכן מאמר זה ללא רשות.